"זה נותן לי כוח להמשיך הלאה ולא להיות סגורה בבית", כך אומרת שוש שינהב (59) מבת ים, נכת פוליו, שמתנדבת מזה שנים בעמותת
"כן-אנחנו יכולים", בה היא משמשת כמדריכה לעבודות יד ובין היתר, אוזן קשבת. עד לפני מספר שנים סבלה שינהב מנכות קלה וניהלה אורח חיים רגיל. שינהב "הייתי צולעת ולא יותר מזה. עבדתי בכל מני עבודות. במשך הזמן, קיבלתי את הפוסט פוליו. הרגליים שלי נשחקו, עד שלא הייתי מסוגלת לעמוד עליהן. ישבתי שנים בבית בחוסר מעש". כך עד שפגשה באקראי את מוטי ציליבון, מנכ"ל עמותת "כן-אנחנו יכולים", עמותה לקידום הנכים ובעלי צרכים מיוחדים. שינהב: "היה בינינו קליק והתחלתי להתנדב בעמותה כמדריכה לעבודות יד. תמיד עסקתי בעבודות יד ואפילו מכרתי אותן בכל מני דוכנים. בשלב מסוים זה התיש אותי, כי זה הצריך לסחוב את הציוד והשולחנות, אז הפסקתי. מאז אני מסייעת לנכים. מנחה אותם בעבודות יצירה. מאחר שגם למדתי הרבה את הנושא של מודעות, אז אני גם מקשיבה להם ונותנת להם עצות"
בעצם, את מחזקת ומתחזקת ?
"בוודאי. זה עושה לי כייף. ברגע שמישהו מתחזק מהדברים שאני אומרת לו, זה עושה לי טוב. לפני שהתחלתי ללמוד מודעות, הייתי בשפל המדרגה. כיום, אני חזקה, בלי רחמים עצמיים, ואני רוצה שהם יגיעו לאן שאני הגעתי: לקבל את עצמם כמו שהם ושיידעו כמה הם שווים. גם אני מקבלת בעמותה המון חיזוקים, זה נותן לי כוח להמשיך ולא להיות סגורה בבית".